שוק ההון ספג טלטלות חדות סביב נושא ה-AI. חברות שבמרכזן הטכנולוגיה החדשה הניבו תשואות חריגות, אך גם תנודתיות גבוהה. כיצד ניתן לזהות את המנצחות האמיתיות בעידן זה — ולא ליפול בפח של הייפ?
שלוש שכבות של ערך ב-AI
הסקטור מתחלק לשלוש שכבות נפרדות, שלכל אחת דינמיקה תחרותית שונה:
- תשתית — יצרני שבבים, ספקי ענן, יצרני שרתים. הביקוש כאן מובהק אך התחרות עזה והשוליים יורדים עם הזמן.
- מודלים — חברות שמפתחות מודלים בסיסיים. שוק שמתפתח במהירות אך עם הוצאות מחקר עצומות וסיכון לקומודיטיזציה.
- שכבת היישום — חברות שמשתמשות ב-AI כדי לשפר מוצרים קיימים או ליצור מוצרים חדשים. כאן, לדעתנו, מצוי הערך הגדול ביותר ארוך הטווח.
הגישה שלנו
אנחנו מחפשים חברות ישראליות שמשלבות טכנולוגיית AI במוצריהן באופן שמייצר יתרון תחרותי בר-קיימא — כזה שלא ניתן בקלות לחיקוי. במיוחד בתחומים כמו אבטחת מידע, פינטק, וטכנולוגיות בריאות, שם הנתונים האיכותיים והמומחיות הצבורה מהווים חפיר אמיתי.
מה לא לעשות
ניסיון "לרכב על הגל" של מילות באז — חברות שמכריזות על "אסטרטגיית AI" מבלי שזה מתורגם ליתרון תחרותי אמיתי או הכנסה חדשה. במקרים רבים אלו ניסיונות לעצור ירידה במכפיל ולא צמיחה אורגנית.
בקרן ארביטראז' ואליו אנחנו מנתחים כל חברה שאנו משקיעים בה ברמה הזו — לקוחות הקרן מקבלים גישה לדוחות מחקר עומק.